<h1>שבלי הלקט דין חם לתוך חם סימן ל'</h1>
<h2>דף עה:</h2>
איתמר חם לתוך חם, כגון בשר חם שנפל לתוך חלב חם, דברי הכל אסור, וצריך לשערו בששים. צונן לתוך צונן מותר, דלא בלעי מהדדי. חם לתוך צונן וכן צונן לתוך חם, רב אמר עילאה גבר, אם חם לתוך צונן הולכין אחר העליון ונעשה כולו חם ואסור, ואם צונן לתוך חם מותר. ושמואל אמר תתאה גבר, איפכא, חם לתוך צונן מותר, צונן לתוך חם אסור. והלכתא כשמואל דברייתא מסייעא ליה, דתניא, חם לתוך חם וכן צונן לתוך חם אסור, חם לתוך צונן וכן צונן לתוך צונן מדיח. חם לתוך צונן מדיח, בתמיה, כיון דחם הוא אדמיקר ליה בלע פורתא, קליפא מיהא בעי, אלא אימא, חם לתוך צונן קולף, צונן לתוך צונן מדיח. אמר מר צונן לתוך צונן מדיח, אמר רב איקא מפרשנייא אמר רב הונא, לא שנו אלא שלא מלחו, אבל מלחו אסור, משום דבלע, דאמר שמואל מליח הרי הוא כרותח וכו'. ואמר רבא, לא שנו אלא שאינו נאכל מחמת מלחו אבל נאכל מחמת מלחו לא. פירש רבינו שלמה ז"ל, אינו נאכל מחמת מלחו, שמלוח הרבה עד שמקדיח טעמו מחמת מילחו קצת, ואינו ראוי לאכול אלא אם כן מדיחו. והאי אינו נאכל לאו לגמרי קאמר, שאין שום אדם יכול לאוכלו. אלא כיון שנתקלקל טעמו אינו נאכל מחמת מלחו קרי ליה ואסור.
<h2>דף עו.</h2>
ההוא בר גוזלא דנפל לכדא דכמכא, והוא כותח שיש בו נסיובי דחלבא שרייה רב חיננא מפרשנייא, אמר רבא, מאן חכים למישרא כי האי גוונא אי לא רב חיננא דגברא רבה הוא. אמר לן, כי אמר שמואל מליח הרי הוא כרותח שאינו נאכל מחמת מלחו, והני מילי חי, אבל צלי שנפל לתוך החלב בעי קליפה דבלע טפי. ואי אית ביה פילי, פירוש בקעים, אסור, דלא סגי ליה בקליפה. ואי מתבל בתבלי, שהבשר נתבשל עם התבלין בולע הרבה ואסור.
